בזכות הפרהסיה



מתוך "בכוּר היצירה: יובל ליצירתו של שלמה גיורא שוהם." עורך: חמי בן-נון.
הוצאת "שערי משפט," 2004.

פורסם לראשונה ב"קשת החדשה" 2005. אהרן אמיר ז"ל, מסיבות מובנות, קיצץ את פרק י', "עוקר והנעקר והמזבח." שאר שינויי העריכה שעשה היו תיקוני טעויות. יהי זכרו ברוך.
סיפור לא נעים: בעקבות סכסוך-משמורת על בתי נשלחתי אל מומחית מטעם בית-המשפט, הפסיכולוגית הדרה בר, שהתגלתה כנוכלת.
ספוילר: העלילה לא משהו, פרקים ד'-ה' הם קצת אקדמיים, הטקסט ארכני ובכייני והביבליוגרפיה משעממת מחץ. אבל בפרק ו' מתברר שלכב' השופט אַיָל באומגרט ולי יש פרט ביוגרפי משותף שהיינו שמחים לוותר עליו, והחל מפרק ט' מופיעה הדרה בר, ואחריה עו"ד צמרת – ומאז אין רגע דל.
ובשורה התחתונה: עוד סיפור של אזרח נורמטיבי שנקלע אל תעשיית אנשי-המקצוע (יוזכרו כמובן בשמותיהם) המתפרנסים מליבוי סכסוכים בין בני-זוג, רק שהפעם נתקל בנציגה אימתנית במיוחד של עולם מושחת זה, וכל כך נבהל עד ש... התיישב אל המקלדת.
ואם מישהו מהקוראים יידע לא ליפול אל אותו בור, והיה זה שכרי.