אורחים

?מקור תלמודי לחוק ריבוע המרחק
Author: הרב יהודה דאנציגער

מקור תלמודי לחוק ריבוע המרחק?

הרב יהודה דנציגר

 

לכבוד הפיזיקאי הנכבד אבשלום אליצור הי"ו
שלום וברכה

היות שעלה בדעתי איזה חידוש בקשר ל"תורה ומדע", הנני מרהיב עוז בנפשי ושולח לך את חידושי. תגל נפשי מאוד אם אקבל תגובה.

בהוקרה ובכבוד הראוי
יהודה יודל דאנציגער
שיכון סקווירא, ניו יורק
ארצות הברית
rabbidancziger@gmail.com

 

חוק ידוע בפיזיקה נקרא: "חוק הריבוע ההופכי", וקובע ש"עוצמת האור יורדת עם ריבוע המרחק". בקהילת המדענים מתייחסים לחוק זה כ"החוק הראשון הבנוי על יסודות הפיזיקה המודרנית", ורגילים לייחס המצאת חוק זה ליוהאנס קפלר, לפני כ-400 שנים.


מה נפלא הדבר שמצאתי סימוכין לחוק זה בתלמוד בבלי וירושלמי, מלפני כאלף ושמונה מאות שנים!


המשנה במסכת סוכה (ה ב-ג) מתארת המנורות שהיו בעזרת בית המקדש בשמחת בית השואבה: "מנורות של זהב היו שם, וארבעה ספלים של זהב היו שם בראשיהם, וארבעה סולמות על כל מנורה ומנורה; וארבעה ילדים מפרחי כהונה, ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג, והם מטילין לתוך כל ספל וספל. מבלאי מכנסי הכוהנים ומהמייניהם היו מפקיעין, ובהם היו מדליקין. לא הייתה חצר בירושלים, שלא הייתה מאירה מאור בית השאובה".


ואמרו על כך בתלמוד בבלי שם (נב.): "תנא, גובהה של מנורה חמשים אמה".


שוב ממשיך התלמוד בבלי שם ושואלת שאלה בביאור לשון המשנה הנ"ל: "וארבעה ילדים מפרחי כהונה, ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג", וזה לשון הגמרא: "איבעיא להו, מאה ועשרים לוג לכולהו [פירש"י: לארבעת הילדים, דהוו שלשים לכל חד וחד], או דילמא לכל חד וחד". הגמרא פושטת השאלה: "תא שמע, [דתניא] ובידיהם כדי שמן של שלשים שלשים לוג, שהם כולם מאה ועשרים לוג", עד כאן לשון התלמוד בבלי.


סיכום דעת התלמוד בבלי:


א) גובהה של המנורות – חמשים אמה.

ב) כמות השמן – שלשים לוג לכל ספל וספל.


לעומת זה, בתלמוד ירושלמי שם (ב ה) נאמר: "בר קפרא אמר וגובהן מאה אמה". ובהמשך שם שואלת התלמוד ירושלמי כשאלת התלמוד בבלי: "מה, ביד כולהם [ביחד] מאה ועשרים לוג, או ביד כל אחד ואחד מאה ועשרים לוג". התלמוד ירושלמי מניחה בשאלה ואינה פושטת, שלא כתלמוד בבלי שפשטה השאלה. [ויש ספרים שמביאים בשם תלמוד ירושלמי, שבכל ספל וספל היו מאה ועשרים לוג. לפי דבריהם פשטה הירושלמי את השאלה, והעלה דלא כשיטת הבבלי. כנראה שהיה להם גירסא כזו בנוסחת הירושלמי].


סיכום דעת התלמוד ירושלמי:

א) גובהה של מנורה – מאה אמה.

ב) כמות השמן – יתכן שהיו מאה ועשרים לוג לכל ספל וספל [ויש אומרים שבוודאי היה כן].


במושכל ראשון יש לנו בזה שתי מחלוקות נפרדות בין התלמוד בבלי לירושלמי, ואינן תלויין זו בזו. לגבי גובהה של המנורות נותנת הירושלמי שיעור כפליים כהבבלי, ואילו לגבי כמות השמן נותנת הירושלמי שיעור פי ארבעה כהבבלי.


אבל לפי החוק בפיזיקה ש"עוצמת האור יורדת עם ריבוע המרחק" מובן היטב ששתי המחלוקות אכן תלויין זו בזו, ויסוד אחת לשתיהן. שמאחר שלפי הירושלמי היתה גובהה של המנורות כפליים כהבבלי, הרי עוצמת האור יורדת פי ארבע, וצריכים איפוא להגדיל המדורה פי ארבע כדי שיאיר באותה עוצמה כלדעת הבבלי. לפיכך, לדעת הירושלמי הוצרכו לכמות שמן פי ארבע כדעת הבבלי.


והדברים נפלאים, בס"ד!!!



*




 
Talkbacks
  reply