LINKS קישורים

קישורים
Author: אבשלום אליצור

קישורים

קישורים לחברים, התחנפויות מועילות, אתרים מומלצים וגם כאלה שלא

 

נאות מדבר 

 

פרויקט בן-יהודה – לתשומת-לב חברי ועדת פרס ישראל: אני מבין שחשוב להעניק פרסים על מפעל חיים למלומדים ישישים שפועלם כבר מאחריהם, אבל מה יהיה רע אם תעניקו פעם את הפרס לבחור צעיר על מפעל יחיד ומיוחד כזה?

 

פאר - פתיחת אוצרות הרוח – עוד מפעל ענק שבו מקדימה האוניברסיטה הפתוחה את אחיותיה הסגורות תרתי-משמע. בפשטות: הרבה ספרים בחינם.

 

אתר פיוט – עוד אוצר ברשות הרבים. אורחים הבאים אליי נענשים בהקשבה ליצירות מהאתר הזה בביצוע בעל-הבית.

 

זמרשת - פרוייקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם – השם מדבר בעד עצמו.

 

אתר צמחי המרפא של נסים קריספיל – שער מזמין להכרת צמחי הארץ ובריאות האדם (הא בהא תליא). 

 

האגודה הישראלית לחקר ההומור – אריה סובר, דוקטור לצחוק, הקים את האגודה הזאת והיא בהחלט דבר בעתו, עם מגוון פעילויות וכנסים וכמובן הרבה בדיחות.

 

ביקורים קבועים 


הידען – מכריז על עצמו כ"האתר המוביל בישראל בתחום המדע, החלל, הטכנולוגיה והחברה" ומספק כיסוי מלא להכרזתו, ונוסיף: גם מקור מעולה של חשיבה ספקנית, החסרה מאוד בימים אלה של פריחת תעשיית התרמיות בשם המדע.

 

אורי קציר – הבלוג הכי אינטליגנטי בעברית.

 

אימגו – מאמרי תוכן ותרבות.

 

האייל הקורא – המאמרים הם ברמה גבוהה, זה ידוע, אבל מבחינת רמת המתדיינים – זה ללא ספק האתר הכי אינטליגנטי ברשת.  


איןציקלופדיה  – תת-רמה זה לא מילה, כלומר זו בדיוק המילה! לא להחמיץ את הערך "חשבון אינפנטילי"!

 

תקשורת 


העין השביעית – אפילו החשדנים שבינינו לא תמיד מודעים עד כמה מושחתים נעשו העיתונים בישראל המגניבים לנו כמויות אדירות של פרסומות ויחצנויות במסווה של ידיעות עיתונאיות. אם רצונכם לדעת כמה מבהיל טשטוש התחומים הזה הקפידו לקרוא לצד העיתון שלכם גם את "העין השביעית" בתור חיסון מונע.

 

לאטמה – למה שתתעצבן לבד? האמת עולה לי בבריאות להמליץ על עיתון כזה ימני אבל מה לעשות, הם פשוט מעולים. הסאטירה נושכת שמאלנים בלי רחמים, העורכת מעצבנת במיוחד, אבל למרבה הצער מאוד אינטליגנטית ומשכנעת. 
 
מי נגד מי – עיתונאי נשכן חושף את כל מה שאינו עיתונות בעיתונות הישראלית, כלומר הרוב. מרתק יותר ממותחן פשע. 

הבלוג של רביב דרוקר – עוד עיתונאי אמיתי מזכיר לנו איך עיתונות צריכה להיות.

מאסטרו 

 

אסף ענברי – חובק עתה ספר חדש. פגשתי אותו פעם אצל שמעון פרס ומאז אנחנו חברים. מי אמר שפרס טוב רק בדיבורים?


משה אופיר  – סופר ייחודי, חוקר המשלים את הדוקטוראט ומרצה מלהיב. האתר הזה הוא ממש אוצר-רוח.


נועם אורדן – בלשן חישובי מתמחה בתרגום ממוחשב וכותב יותר מדי למגירה, אבל השאיר כמה טביעות-רגל באתר זה. לא מכבר זכה במענק מחקר שמן, מכאן המבט של חתול שבלע זה עתה קערת שמנת.

 

הברון גרשון (דיטר) פון שוורצה, שהתגייר לפני שנים רבות, הוא אדריכל, צייר ואבא של חברה טובה שלי. ציוריו מרבים לעסוק בנושאים יהודיים ובאנטישמיות. מרשימה במיוחד סדרת ציוריו על עלילת-הדם בטרנטו 1475, במיוחד לאור העובדה שקשקשן מבר-אילן פרסם ספר ובו טען שאולי היה גרעין של אמת בהאשמות מאותה תקופה נגד היהודים.

 

שלום פלש – אז מה אם הוא קצת שכן ונשוי לידידה טובה שלי? הבנאדם יוצא כל יום למקום אחר בארץ ללכוד את היופי שלה ומביא אותו בתוך מסגרות.

 

אריק ונונו – צייר וסופר עם הסתכלות ייחודית על הטבע ועל בני-אדם.

 

"סלעים.קום  – מהעסק המשגשג הזה של אחי, סלעים במגוון מדהים של צורות וצבעים מרחבי העולם, צברתי במשך השנים את אחד מאוספי המאובנים המרשימים בארץ, ראו כאן.

 
עמית מגל – היה פעם סטודנט שלי, אח"כ הופיע בביתי בתפקיד צלם של עיתון צהוב, וכיום סופסוף צלם-אמן בזכות עצמו.  
 

אקדמיה 

 

פרופ' אריאל רובינשטיין – כלכלה הייתה בעיניי מקצוע משעמם עד שקראתי משהו שלו. מאז אני קורא עוד ועוד. 


פרופ' יוסף אגסי – החשוב בתלמידיו של קארל פופר המיתולוגי, שבימים אלה מוציא מהדורה שנייה של ספר על מסכת יחסיהם הסבוכה. אגסי שלח ידו בהרבה תחומי מדע, חברה ומוסר, והרבה ממאמריו זמינים להורדה.


פרופ' זאב בכלר – פילוסוף של המדע וחבר. אחת הסיבות לפיטוריי מבר-אילן הייתה שהקדשתי סמינר שלם לספרו המונומנטלי "שלוש מהפכות קופרניקניות."


קתרסיס
– כתב-עת נשכני של גליקר וחבריו. מכסחים בלי פחד את התדלדלות הרמה במדעי הרוח בישראל. כתב-העת הזה נאבק עתה על קיומו! הרבה אנשים באקדמיה הישראלית ישמחו אם ייעלם (אפילו אני, למען האמת. מי יודע מתי יתלבש מישהו מהם על מאמר רשלני שלי?). רק מסיבה זו צריך לסייע להם בתמיכה כספית.

 

עידן הבורות – יקי מנשנפרויד כתב ספר מעולה על אמונות תפלות ומעשי נוכלות המתחזים למדע, ואח"כ פרסם אותו בחינם ברשת. ספר חובה! חיסון חיוני נגד שיטפון הזבל ברשת הישראלית.

 

אורית קמיר – עורך-דינית ומרצה שהמוטו בראש האתר שלה
A woman is like a tea-bag: you never know how strong she is until she gets into hot water
מבטיח ומקיים.

 

רונית אלוני – חברה יקרה, מטפלת מנוסה ומורה בחסד שפתחה לפניי (לעולם לא מאוחר) את מדע מיניות האדם.

 

מאמרים – למרבה הצער, אין מנוס לפעמים מאזהרה על אתר גרוע. בעלי אתר זה מצטטים שבחים בומבסטיים על עצמם מכמה אנשים חשובים, ובין מחבריהם יש כמה מרצים ידועים שכנראה אינם מודעים לנזק שהם גורמים למוניטין שלהם. מדור ה"מדע" שם הוא ערימת אשפה, פשוטו כמשמעו, ובו בין השאר טקסטים מטורללים שכתב המשיח (ראו בעצמכם!). המדור "בריאות ורפואה" שורץ נוכלים ורמאים המבטיחים ריפויים לסרטן בשיטות הגובלות בפלילים ממש. בקיצור ובאחריות: שומר נפשו ירחק מאתר "מאמרים"! איך זה שאף אחד לא טרח עד היום להזהיר גולשים, ובעיקר תלמידים, מהמפגע הזה? 

 

סתם מגניב 

 

שחייה בסגנון TI (Total Immersion). למדתי. היה כדאי. ראו פה.

 

איכפתיות 

 

פעולה ירוקה – מנסים לעצור את הרס המדינה והעולם.

 

מגמה ירוקה – יותר מדי חנונים לטעמי (בדברים האלה צריך דחוף מעשים ולא דיבורים) אבל גם הם מסורים להצלת הסביבה.

 

 חדשות מחלקה ראשונה – אמנם העיתון הזה מלא זבל גזעני ומיסטי: כהנא, אסטרולוגיה וכו'. ובכל זאת אני קורא אותו בזכות שני מדורים חשובים: א) "ספרייה מקוונת" מביא פסקי-דין ומסמכים רשמיים כלשונם - חידוש ייחודי וחיוני. ב) איתמר לוין, עיתונאי דתי-לאומי שדעותיו כמובן רחוקות משלי, אבל עיתונאי-עיתונאי: אמיץ, ישר, כותב יפה. יש לו טור שנקרא "שיפוט מהיר" ובו הוא עושה ביקורי-פתע לשופטים. ואם לא די באלה הוא חוקר-שואה בעל מוניטין שזכה בפרסים על פעולותיו להשבת רכוש יהודי.


תלונה על תלונה – ואם כבר מלחמות ציבוריות, הנה אתר עלוב ומביש בחסות "מעריב." אל תנסו אפילו לשלוח תלונה דרכו. הסחבת שם גרועה מזו של הארגונים עליהם אתם רוצים להתלונן, הם מאפשרים לכל נילון להגיב בהודעה יחצ"נית ולזכות בפרסומת חינם, והכי גרוע – במקום להתייחס לתלונות עליהם עצמם הם מפרסמים רק מכתבי שבח והלל. פתטי.

 

המועצה הישראלית לצרכנות – זו, לעומת האתר הקודם, עושה עבודה מעולה. נסו גם את אמון הציבור.

 

 

יש דבר כזה 

 

שחר הגדול ושחר הקטן  – איך פגשתי אותם – ראו כאן.

 

גורן גורדון – השכל היה נשפך לו מהאוזניים עוד כשהיה תלמיד שלי בתיכון. מאז גמר דוקטורט והתחיל דוקטורט שני, ויחד כתבנו מאמר פיצוץ.

 

ליאור גולגר – מקבץ לא-ייאמן של כישרונות באדם אחד.  

 

גלינה גרנק-ויינשטיין – בהשוואה אליה הקריירה שלי היא מסלול משעמם של חנון מצוי.

 

פיני בן סירה – בית-יוצר של טקסטים מדהימים.

 

צביאל רופא – מתמודד הרבה שנים עם דיכאון דו-קוטבי תוך מתן מופת אישי ועזרה לאחרים.

 

דליה וירצברג-רופא – אשתו של צביאל וכותבת בזכות עצמה.

 

ערן דיין – חוקר-מוח בדרך וכבר מורה מעולה.

 

יאיר צמרת – שמאלן חושב, כלומר חושב לעצמו ולא יחד עם העדר, כמו לצערנו הרבה מהג'מעה.

 

שמואל ואקנין – טרגדיה. ספרו "בקשה מאשה אהובה" מספר ביושר נוקב על חייו: איש עם הבטחה אדירה שנכנע לכוחות ההרס שבתוכו. יש באתר שלו סיפורים נוספים שטרם פורסמו, ובהם סיפור על פגישה בינינו לפני הרבה שנים. אני יוצא די לא מוחמא מהתיאור שלו, אבל ניכרת בו יד סופר אמיתי: חודר ומלא חמלה.

 

הרב זמרוני ציק – בישיבה התיכונית בה למדתי כמה חודשים כשהייתי נער, היה מדריך "חוזר בתשובה" צעיר וכריזמטי שהרעיף עליי חיבה ודאגה ולימד אותי בביתו שעות רבות "תניא" וכתבי חב"ד יחד עם ניגוני לובאביץ'. כשחזרתי בשאלה ניתק הקשר בינינו אבל עקבתי אחריו מאותה פינה חמה בלב הנשמרת לדמות אב. אחרי מות האדמו"ר הכריז כי הרבי חי וממשיך להתגלות למאמיניו בכל מיני מקומות בעולם. עצוב לי לראות איך, ככל שהוא והפלג המשיחי בהנהגתו מקצינים, כך הוא מנודה ונרדף בידי חב"ד הממסדית. זה גורל אלה ההולכים עד הסוף עם אמונתם.   

 

נוסטלגיה 

 

When we were small.  מרטין לנדאו שר עם אשתו וקצת... נסחף.


רקוויאם לבעלז. כמה תום יש בעיניים הצייתניות שנושא הילד הספרדי אל המנצח השיכנוז! 

 

ושוב בעלז. מפגש מקרי בין שלמה ארצי לחסידי בעלז מוליד משהו ממש קסום.

 

תקווה שנרצחה, או: איך מגיב איש גדול כשאמא עושה לו פדיחות. 

 

מעשה בשבעה ברווזים, והמציאות עולה על כל דימיון.

 

ועוד ציפור לא תיאמן. הקשיבו עד הסוף, כולל המילים של אטנבורו על הציפור המבשרת את סופה שלה. מצמרר.


*

 

 

 


 

 


 
Talkbacks
  reply